יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

בריכת אגם של קרח- זמן שחיה חורפית


בריכת אגם של קרח- זמן שחיה חורפית
"במינוס 26 מעליות צליוס בעיר מוסקבה אשר במוסקבה, בחורף הקר, המושלג והגשום, לא הייתה לנו אפשרות ללכת לבריכות/ בריכות מחוממת, לכן מצאתי פתרון:היינו יורדים לאגם קפוא שמוכוסה כולו בקרח, חורטים במרכזו חור בערך בגודל של קוטר מטר, היינו קופצים משחקים ונהנים ואפילו-לא נהיינו חולים! וכך תחביב השחיה נישאר-אפילו בחורף הקר של ישראל"!


יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

סבא פעיל ציוני בדם ובנפש!

בעיקבות זה, שגדלתי בבית לא סתם מסורתי ודתי אלה עם הרגשה של אהבת מדינת ישראל. ממש כשהיא הייתה ב"חיתולים". כשהייתי בערך בגילאי: 5-6 אהבתי וחלמתי על מדינת-ישראל, לבוא לשם, לגור להבין להרגיש-פלסטין.
בשנת 1947-19487 בארץ ישראל הייתי מילחמת-העצמאות, אחת הפעילךיות שאני זוכר ממש טוב זה:אני גנבתי מאמא שלי סדין לבן וציירתי שני פסים כחולים וביינהם מגן דוד. עם הסדין הזה בתור דגל היסתובבתי בחצר של אזור הבתים הגדול שלנו-למטה בגאווה. המיקרה הזה ממש ניכנס לי לזיכרון. עם היתקדמות גילי גם בבבית-הספר, באוניברסיטה. עשיתי כל מיני פעיליות לפזר  דברים גם היהדות וגם על מדינת-ישראל. אחת מהפיעליות שממש זכורות לי-בוודאות-היה לארגן בבית-הכנסת בזמן החגים, לאסוף אנשים צעירים ובעזרת השירה והריקודים, המטרה היייתה להדליק אצלם את נקודת היהדות ואהבת הארץ: ארץ-ישראל! 
על הציונות-אצלי בחיים שרוצוני לעלות לישראל בשנת 1966 עשיתי ניסויים פיקטיבים להיתחתן עם בחורה שקיבלה אישור עם מישפחתה לעלות לישראאבל הם נסעו ואני לא קיבלתי אישור לעלות ארצה למרות שהיגשת בקשה לאיחוד המישפחה
אחר-כך עד שנת 1969 היתחתנתי עם בחורה שהורייה עזבו את רוסיה.
בשנת 1971 במאמצים רבים מאוד שביטות רעב(היינו באים למישרדי אגירה-שלא נישתה ולא נאכל עד שנקבל אישור יציאה לארץ-ישראל) והרבה פעיליות קיבלנו אישור יציאה ועלינו ארצה.
כך ניגמרת הפעילות שלי כפועל ציוני בדם ובנפש!


גידול חיות היום-גידול חיות אז
שנת 1950. גידול יונים. בערך 200 בשובך גדול. "הגידול לקח זמן רב, אבל כל הנשמה שלי הייתה תלויה בזה". איך הכל התחיל? מה גרם להחלטה?
"כשנתיים ליפני כן, כל הזמן הלכתי לשכנים שגם הם גידולי יונים. למדתי מהם והתענייני. הרגשתי שאני יכול להרוויח קצת כסף ולעת לעת למדתי את זה והתחלתי על גג המחסן של ביתי לבנות שובח. ומיחידות של כמה יונים במשך הזמן הגעתי ל200 בערך יונים. זה היה התחביב האהוב שלי ביותר". ככה מספר סבא פינחס על סיפור היונים שהיו בערך 200 בשנת 1950 בשובך גדול.

ועוד כמה מילים...
"גדלתי בבית יהודי מסורתי. סביי היו רבנים ובבית הייתה אווירה של מסורת ואהבת ארץ ישראל למרות שהיא עדיין לא קמה. למה? משום שהתפללנו שירושלים תהיה שלנו. בשנת 1947 ישראל היה עם שם אחר:"פלסטין". התפילה הייתה רק בעברית וחלק אפילו לא הבנתי".